חבל אלזס – עולם אחר, מראות מרהיבים ,טעמים מיוחדים

גוורצטרמינר , פלאם ושוקרוט, לא זה לא שפת סתרים.. אלו פשוט שמות של מאכלים מיוחדים המוגשים בכל עיירה וקרן רחוב בחבל אלזס ולא.. זאת לא כתבה על אוכל ועל טעמים, יש מומחים ממני בנושא זה, אבל אי אפשר שלא לכתוב על חבל אלזס ולא לתת מקום של כבוד לבלוטות הטעם, שמתחילות לעבוד אצלי ברגע שאנחנו חוצים את נהר הריין הגדול והמרשים מגרמניה לאלזס. אז מה יש ב"אלזס " שמושך אותי כל כך? שדות שעורה זהובים, שורות שורות של מטעי גפנים ומרחבים עד אין סוף, כשבאופק ניצבים להם כחומת מגן הרי הוו'ז האדמדמים. לאורך הכביש הראשי מפוזרים בתי עץ ישנים עם גגות מתפוררים, אבל מרחוק, זרועות כפנינים יפות עיירות קטנות עם צריחים של כנסיות, שמשתרעות להן בפינוק למרגלות ההרים, וביניהם מתפלת דרך צרה ויפה – "דרך היין". הפסטורליות הזאת היא כסות עדינה למן יצור כלאיים, שהוא לא ממש צרפת, אך גם אינו גרמניה גם חדש גם ישן, גם כפרי גם עירוני, בקיצור, מן אנדרדוג שהייחוד שלו הוא שהוא שונה ואחר..
קצת הסטוריה
חבל אלזס – עולם אחר, מראות מרהיבים ,טעמים מיוחדים
אלזס וחבל לורן היו במשך עשרות שונים סלע מחלוקת בין צרפת לגרמניה. כל מדינה רצתה אותה לעצמה, כל נסיך, כל מלך וכל קיסר רצה את אלזאס. האיזור החליף שליט ולאום ארבע פעמים מאז 1871. תארו לכם תלמידים בבית הספר,שמתחילים את שנת הלימודים בצרפתית ומסיימים אותה בגרמנית. התושבים קונים בשוק בפרנק צרפתי ולאחר מכן במארק גרמני. מי כמונו ,הישראלים, יודעים מה זה לחוש על בשרינו מלחמות קיום והישרדות, אלא, שלנו כתיירים נראה שהמלחמות האלה עברו מעל לראשם, ואם תשאל את תושבי אלזס באיזה צד הם יענו לך כמעט פה אחד: "אנחנו אלזסים". ואכן אזור אלזס-לוריין הוא בעל צביון ייחודי, הנהנה מעירוב של שתי התרבויות.
ריקוויר
חבל אלזס – עולם אחר, מראות מרהיבים ,טעמים מיוחדים
באמצע דרך היין נמצאת העיירה ריקויר כפר קטן בן 100 תושבים מוקף גפנים מכל צדדיו. כדי להיכנס אל הכפר אנחנו חונים בשולי השדות. את פנינו מקבלות להקת חסידות נודדות שאימצו את האיזור ומבלות בו חלק ניכר מעונות השנה. בהמשך, אנו רואים כי הם מקננות על גגות הבתים האלזסים המצוירים ומהוות חלק בלתי נפרד מהתפאורה של האיזור. האלזסים רואים בהם קמע למזל וברכה, ובכל מקום הם מוכרים מזכרות בדמות החסידות. הכפר כולו הוא רחוב אחד, שמטפס כלפי מעלה תחילתו ב"הוטל דוויל" בית ראש העיר ומסתיים ב- "מגדל הגנבים". אנו מתחילים לטפס במעלה הרחוב כשאנו מוקפים בערב רב של צבעים וריחות משכרים. בשני הצדדים, כניסות לחנויות ציוריות הטומנות בחובן הפתעות. כל כניסה שנייה היא יקב משפחתי שצמודה אליו מסעדה ובית למימכר עוגיות קוקוס, שכל כך אופיניות לאיזור זה . בחלונות הראווה מוצגות בשורות מופתיות עוגות "הקולגהוף" הגבוהות, עוגה מסורתית הנפוצה בגרמניה, אוסטריה, שווייץ וחבל אלזס. זוהי עוגת שמרים, עם חור במרכזה שמכילה צימוקים ושקדים. בעולם המסורתי היה נהוג לתת את תבנית הקוגלהוף לכלה כחלק מהנדוניה שלה. אנחנו ממשיכים לטפס ומגיעים לאחר זמן קצר אל "מגדל הגנבים", עומדים לרגע ומשתאים על יופיו של הרחוב הנפרש לנגד עיננו. מסתכלים על צידו האחד של המגדל, הצד היפה עם השעון ומאחוריו הצד "המכוער"הצד עם הזיזים שאליו נקשרו הגנבים בימי הביניים. עייפנו ועכשיו צריך לנוח. נכנסים בשקיקה לאחת המסעדות הציוריות של האיזור .
אוכל באלזס
ומה אוכלים? כמובן פלאם. מעדן מסורתי של האיכרים האלזסים. הפלאם או הטארט פלמבה הוא מאכל מסורתי, שמורכב בבסיסו מבצק לחם דק מכוסה בתערובת גבינה לבנה וקרם פרש, מתובל במלח, פלפל ושמן קנולה, ומעוטר בבייקון ובצל. זהו מעדן איכריםשהתפתח כחלק מהמסורת של אפיית הלחם השבועית בתנור העצים בחווה. כאשר התנור היה מגיע למקסימום מעלות אפו את הפלאם והגחלים שהיו מפוזרים בצדדיו גרמו ללהבות האחרונות לצרוב את קצוות הפלאם ומכאן המקור לשם פלאם – להבה. ואיזה פלאם נזמין? (כמובן שלא עם בייקון) יש למנה המון וריציות. עם גבינת גרוייר, עם פטריות, עם גבינת מאנסטר או גירסה מתוקה עם תפוחים או שוקולד. בעבר היה נהוג ללוות את אכילת הטארט עם ברנדי, שהיה עובר מפה לפה בסעודה משותפת, בימינו ניתנת עדיפות ליין מאלזס, למשל הגוורצטרמינר. השם הקשה הזה להיגוי הוא אחד היינות הטעימים שאני מכירה. יין לבן קל מתקתק נעים לשתייה אך יש להזהר הוא בעל אחוז גבוהה של אלכוהול. אחרי לגימה של גביע אחד מתחיל הראש להסתחרר כשהמחשבות מתחילות לנוע מעלה יחד עם גלי השיכר, אני תוהה על מקור השם גוורצטרמינר. "גוורץ" בגרמנית פירושו המתובל ו"תרמין" זהו איזור באטליה ששם התגלו הזנים הראשונים של הגפנים שמגיעים להבשלה הטובה ביותר באיזור אלזס. כשמחשבותי מפוזרות ובטני מלאה אני נזכרת איך נראית ריקויר בחורף, כשפתיתים לבנים עפים בעירבוביה בגלל הרוחות של האיזור והופכות את הרחוב הראשי לתמונה בלתי נשכחת של עולם חורפי קסום.. אז לטייל באלזס בחורף ..זה גם לאכול את השוקרוט, מאכל קדרה שמכיל חתיכות בשר וכרוב שנאפה במשך הלילה בתנור הלבנים ובקדרת חרס.זה גם לטייל על הגבעות שמקיפות את הכפרים, להריח את האוויר הרטוב והקר, להיכנס ליקבים הפזורים בכל עיירה כדי להתחמם, "למבחן טעימות" של הזנים החדשים של הריזלינג של הפינו- נואר והטוקאי. הסיור באיזור כפרי מיוחד זה תם. ברדיו מתנגן הדיסק "הו שאנז אליזה" של הזמר והשחקן היהודי ז'ו דסאן במרחק של שעה קלה אנחנו מקבלים את "פריז " של אלזס, את בירת האיזור והעיר והגדולה: שטרסבורג.
חבל אלזס – עולם אחר, מראות מרהיבים ,טעמים מיוחדים
את פנינו מקדמת עירבוביה תרבותית נפלאה של צרפתית וגרמנית, מראה משובב נפש של נהר האיל שחובק מכל צדדיו את העיר העתיקה, ויוצר את "פטיט פרנס" צרפת הקטנה, ובאמצע ניצבת לה כמו "שומר על הממלכה" הקתדרלה המרהיבה, ואחת היפות שאני מכירה, נוטרדאם. ועל כך בפעם הבאה.
כתבה: בתיה מאיר מדריכה ברימון טיולים חברה ב"איגוד הישראלי לעיתונות תקופתית"

צור קשר

מלא פרטים ונחזור אליכם בהקדם