הפיליפינים

מהרי געש ועד מפלים שוצפים, מחופי ים ועד מערות נטיפים – הטבע במלוא עוצמתו נגלה למטייל בפיליפינים, מדינת איים מרתקת באוקיינוס השקט
 
 
הן נשפכות ממרום ההר אל העמק, מאות מדרגות ארוכות וצרות בקשת של גוונים ירוקים. כאילו נצבעו ביד אמן, שערבב וטרח ליצור סקאלת צבעים שתהמם את העין. בין לבין, החליט הצייר של הטבע לנקד את הטרסות הירוקות הללו בבתי קש צפופים, שמהם יוצאים אנשים מאירי פנים הלבושים בתלבושות מסורתיות.
לא רק יופי בלתי נתפס מציע המקום הזה, גם הערכה גדולה אל מי שבנה את מערכת הטרסות העצומה הזו לפני אלפיים שנה, לא פחות. זהו פלא הנדסי של ממש. בני שבט האיפוגאו בנו בהרים של בנאווה קירות אבן המתנשאים לגובה שני מטרים, ותחתיהן חצבו מערכת ניקוז תת קרקעי מורכבת וכל כך יעילה, כך שמי הגשמים לא פוסחים על אף גרגר אורז שגדל לאיטו בטרסות.
כמו שהן משבחות את יכולות הבנייה הפנומנליות של שבטי ההרים, הטרסות מהוות גם תזכורת לכך שזהו אחד המקומות הבודדים בפיליפינים שלא נכנע לשלטון הקולוניאלי ושהצליח לשמר את תרבותו.
 
מסוף המאה ה-16 ועד סוף המאה ה-19 שלטו הספרדים בפיליפינים, שנקראת על שמו של פיליפה השני, מלך ספרד. במלחמת ארה"ב-ספרד עברה המדינה לשליטת האמריקאים. הם איבדו אותה לטובת היפנים במלחמת העולם השנייה, והחזירו אותה לידיהם ב-1945. שנה אחר כך הכריזו התושבים על עצמאותם וכוננו בה משטר נשיאותי.
את ההשפעות הקולוניאליות של השליטים הספרדיים נוכל לראות במנילה, בירת הפיליפינים. למשל במבצר אינטרמורוס, הממוקם ברובע העתיק או בכנסיית סאן אוגוסטין, הבנויה בסגנון ספרדי-מקסיקני ובה שוכן מוזיאון המציג את התרבות הפיליפינית בזמן הכיבוש. בדרום מזרח העיר שוכן בית הקברות האמריקאי, מונומנט זיכרון יפה לאלפי החיילים האמריקאים שמצאו את מותם במערב האוקיינוס השקט.
 
 
מנילה שוכנת על האי לוזון, הגדול מבין 7,000 האיים המרכיבים את המדינה. הפיליפינים היא אחת המדינות המאוכלסות בעולם, עם אוכלוסייה שמונה כ-100 מיליון איש. אולם כשמרחיקים מהערים הגדולות אל הטבע הפראי או כשמגיעים אל קו החוף הבלתי נגמר, ההמולה שוכחת והשלווה חוזרת לשרור סביב.
למשל בעיירה הקטנה אל נידו שבצפון האי פאלאוון, שחופי הים שלה נחשבים ליפים ביותר בפיליפינים ובין היפים בעולם. גם הדרך אליה ציורית, ועוברת דרך יערות מוריקים, מטעי קוקוס וכמובן שדות אורז. מהעיירה נצא לטיול שיט בין הלגונות המרשימות, בין צוקי הגיר המזדקרים מתוך המים הצלולים אל האיים סימיזו ואנטלולה.
שייט נוסף באי פאלאוון נערוך בנהר התת-קרקעי הארוך ביותר בעולם, שבפוארטו פרינססה, אשר הנקודה הסופית שלו היא בים סין הדרומי. סירות פדלים ממתינות בפתח המערה בדממה, ורק רחש הגלים נשמע כשהן עושות את דרכן פנימה. לאור פנסים שטות הסירות, אמנם לא עד ים סין אבל על פני ארבעה קילומטרים מלאי יופי והדר, אל בין הנטיפים והזקיפים המרשימים והחללים העצומים, פרי אהבה משולש בין סלעי הקראסט, המים והזמן.
 
 
עוד שתי מערות מרתקות נמצאות באזור סגאדה: מערת הנטיפים סומאגינג, שכדי לבקר בה הולכים, גולשים וזוחלים בין הסלעים, ומערת הקבורה לומינאג, שמפתחה ניתן לראות מאות ארונות קבורה מונחים זה על זה וזה לצד זה. כשאומרים שתושבי הפרובינציה ההררית חיים עם מתיהם בשלום, מתכוונים לזה מילולית: בעמק אקו הסמוך (שכדי להבין מדוע הוא קיבל את שמו פשוט תעמדו שם ותצעקו בקול) נקברים מכובדי האזור בארונות קבורה שמונחים על צוקי ההרים. כך, לא באדמה אלא גבוה, במקום שעל פי האמונה יקרב אותם יותר לגן העדן ויגן עליהם מפני אסונות טבע.
למשל, התפרצות הרי געש. פיליפינים שוכנת ב"טבעת האש", כך נקרא האזור באוקיינוס השקט המתאפיין בפעילות געשית נמרצת למדי. במדינה 22 הרי געש פעילים, בהם טאאל השוכן בלב אגם באי לוזון. בעשרות השנים האחרונות הר הגעש שקט וניתן לטפס ולהפעיל אל לוע ההר על גבי סוסים, לשוט באגם וגם לטייל בעריית הנופש הסמוכה.
ומאש – למים. הפעם אל הנהר ששימש כתפאורה לחלקו האחרון של שובר הקופות "אפוקליפסה עכשיו", שעלילתו מתרחשת בזמן מלחמת וייטנאם. מפלי פגסאנחאן, הנמצאים בפרובינציית "לגונה", יורדים בקול שאון רב מגובה 20 מטרים ויוצרים בנחיתתם בריכה לא גדולה של מי נהר קרים עד מאוד. מוקפים צמחייה פראית, נשוט בסירות קאנו צרות וקטנות במעלה הזרם לאורך הנהר, מפלסים את דרכנו בין אשדים וסלעים עד שנעמוד משתאים – וקצת רטובים – מול עוצמתו של הטבע.
 
 

חוברת הטיולים שלנו

מלאו פרטים והחוברת בדרך אליכם

צור קשר

מלא פרטים ונחזור אליכם בהקדם