ההיסטוריה של איחוד האמירויות

ההיסטוריה מעצבת את ההווה ,ומושפעת מנתוניה הגיאוגרפיים של האזור, ומדובר כמובן במדבר מוגבל מאד במקורות המחייה. כמו כן מושפעת ההתפתחות ההיסטורית מתהליכים תרבותיים, של חברה שבטית מוסלמית.

על אדמת האמירויות נמצאו שרידים לחיי חברה בת מאה עשרים וחמש אלף שנה – העתיקה ביותר שנמצאה מחוץ לאפריקה.

החל מהאלף השלישי לפני הספירה, מתפתחים סביב סביב נאות מדבר יישובי קבע אשר תושביהם קשורים בין היתר, בקשרי מסחר עם תרבויות מסופוטמיה.

במאה השביעית, האסלאם מתווסף למבנה השבטי שהתפתח סביב מקורות המים המוגבלים במדבר, ואלו יהיו שני המשתנים המרכזיים בתרבות התושבים בחצי האי ערב ובכלל זה האמירויות.

מיקום האמירויות, הוביל תהליך של מעבר מהמדבר המוגבל במקורות מחיה, אל הים המציע דגה, שליית פנינים ושותפות במסחר בנתיב הימי של דרך המשי.

עידן התגליות והמסחר במאה ה 16, הוליד תחרות על שליטה בין מעצמות המסחר הימיות האירופאיות. במאה ה 17, שליטה באזור אסטרטגי זה הפכה לצורך עבור האירופאים, בשל מעבר המקומיים מדיג לפיראטיות ימית, שהפכה יותר ויותר למקור הכנסה מרכזי. בפי האירופאים כונתה קרן ערב – "חוף שודדי הים".

מובילי עידן התגליות כמובן היו מגלי העולם הפורטוגלים. בעקבותיהם הגיעו מעצמות הסחר: ההולנדים ובעיקר האנגלים. מעמדם של האנגלים כמעצמת העל מתפתח במאה השמונה עשרה עד כדי שליטה בלעדית.

השוד הימי שנמשך, אתגר את הבריטים ולאחר מאמץ מתמשך, במחצית הראשונה של המאה ה19,הצליחו הבריטים להשתלט על השוד הימי בהסכם עם שליטי שבטי החוף. הצלחת הסכם זה שכללה גם הפסקת אש במלחמות השבטים הערביים, העניקה לאזור החוף כינוי חדש: "חוף שביתת הנשק".

בנוסף לשקט שנהנתה ממנו בריטניה הוליך ההסכם שיתוף פעולה בין השייחים שליטי החוף, בחסות כלכלית ומדינית של הבריטים. שיתוף פעולה שיהווה את הבסיס לאיחוד הפדרטיבי- איחוד האמירויות הערביות.

עם תום מלחמת העולם השנייה, החל תהליך התקפלות האימפריה הבריטית, תהליך זה הואץ בעקבות הלאמת תעלת סואץ, גילוי נפט באזור המפרץ הערבי בשנות ה 60, לא מנע את החלטת בריטניה לפנות את  האזור בשנת 1968. פינוי שהוליך לעצמאות לתושבי המפרץ.

בהובלת שליט אבו דאבי, שייח זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, בתום משא ומתן מתמשך נחתם הסכם איחוד, הסכם שבאחד דצמבר הוביל להכרזת הקמת ישות מדינית פדרטיבית בת שש אמירויות: אבו דאבי, דובאי, שארג'ה, עג'מאן, פוג'יירה ואום אל קיווין. בשנת 1972 הצטרפה לאיחוד האמירות השביעית: ראס אל ח'יימה. עומן, בחריין וקטאר בחרו להיות מדינות עצמאיות.

איחוד האמירויות הערביות, היא פדרציה, בת שבע אמירויות. ניתן להשוות את מעמדן של האמירויות, למעמדן של מדינות ארה"ב, כמובן בהתחשב בהבדלים הנגזרים  מהשוני התרבותי והדתי. שונות המקרינה בין היתר על המבנה הפוליטי של איחוד האמירויות.

 

למסלול טיול מאורגן לדובאי אבו דאבי ו אל עין לחצו כאן.

 

וגם בטלפון:

03-5260011

חוברת הטיולים שלנו

מלאו פרטים והחוברת בדרך אליכם

צור קשר

מלא פרטים ונחזור אליכם בהקדם